פעולת צה"ל בח'אן יונס (2018)
 | ||||||||||
| קצין צה"ל שנהרג בפעולה סגן-אלוף מחמוד ח'יר א-דין | ||||||||||
| מערכה: אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) | ||||||||||
| תאריך | 11 בנובמבר 2018 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מבצע צוק איתן | |||||||||
| קרב אחרי | מבצע גן סגור | |||||||||
| מקום |
מחוז הדרום, רצועת עזה  | |||||||||
| ||||||||||
  | ||||||||||
פעולת צה"ל בח'אן יונס (2018) הייתה פעולה סודית של מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל במזרח העיר ח'אן יונס שברצועת עזה, כ-3 ק"מ ממערב לגבול עם ישראל.
הפעולה התסבכה ונהרג בה קצין צה"ל סגן-אלוף מחמוד ח'יר א-דין.
המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בנובמבר 2018, בעיצומם של העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה שהחלו בתחילתה של 2018. נכנס כוח ממערך המבצעים המיוחדים של צה"ל לפרוור הממוקם כ-3 קילומטרים לעומק רצועת עזה, ממזרח לעיר ח'אן יונס שברצועה.[1] הכוח נסע במכונית עמוסת מזון. כוח חמאס עצר ובדק אותם, ולאחר שעוררו את חשדם הגיעו למקום אנשי חמאס נוספים בפיקודו של נור בראכה, מפקד גדוד מזרח ח'אן יונס בחמאס. הכוח פתח באש על מנת להיחלץ מהמקום והרג שבעה מחבלים, בהם נור בראכה. במהלך חילופי הירי נהרג בשוגג סא"ל מחמוד ח'יר א-דין מירי לוחמי צה"ל.[2]
ח'יר א-דין היה לחלל צה"ל הבכיר ביותר מאז מבצע צוק איתן שהתרחש גם כן ברצועת עזה. אקדחו האישי מסוג גלוק נשאר בשטח וככל הנראה נגנב על ידי מחבלי הזרוע הצבאית של החמאס. ב-17 באוקטובר 2024, לאחר הריגת יחיא סינוואר ברפיח עלה חשד כי נלקח בחזרה אקדחו של מחמוד ששימש אותו מבצע, חשד שלבסוף התבדה.
מטוסי חיל האוויר תקפו את כוחות חמאס שדלקו אחרי לוחמי צה"ל. מסוק יסעור מטייסת 118 של חיל האוויר ועליו לוחמים ורופא מיחידה 669 חילצו אותם חזרה לישראל. פרטים על המבצע נשארו חסויים, אך דובר צה"ל ציין כי "מטרת הפעולה לא הייתה חיסול או חטיפה". לדברי חמאס, הכוח מנה שבעה לוחמים שדיברו ערבית.
על פי פרסומים בישראל, המבצע נועד להשגת "עליונות מודיעינית" מול חמאס. לפי טענת ארגון הטרור, מטרת המבצע הייתה לפרוץ לרשת הקשר הסודית והמוצפנת של מחבלי הארגון והזרוע הצבאית שלו, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ולאפשר לישראל גישה מלאה לתקשורת בתוך הארגון בין דרגי הפיקוד של הארגון.[3] דבר דומה לתרחיש זה התממש בספטמבר 2024, בהתפוצצות זימוניות חזבאללה ברחבי לבנון סוריה ועיראק במקרה זה נפצעו אלפי מחבלי ארגון הטרור חזבאללה ונהרגו כ-40 פעילים בסדרת פיצוצים המוניים של מכשירי קשר של מחבלי הארגון.
סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מחמוד ח'יר א-דין
ב-10 בספטמבר 2019 פורסם שסא"ל מ' יעוטר בצל"ש הרמטכ"ל.[4] ב־22 בספטמבר 2019 העניק הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי לאלמנתו את העיטור.
תעודת צל"ש הרמטכ"ל שבו עוטר ח'יר א-דין לאחר מותו מתארת את הנסיבות שבהן נפל:
בתאריך ג' בכסלו ה'תשע"ט (11 בנובמבר 2018) פעל סא"ל מ'... זכרונו לברכה עם צוותו בשטח האויב. הצוות נתקל באויב ונקלע למצב קשה, סא"ל מ' ... עמד ... בנחישות, בקור רוח ובאומץ כדי להגן על חבריו לצוות. בהמשך, מתוך יוזמה וחתירה למגע קיבל על עצמו תפקיד קדמי בפעולת ההשתלטות על האויב ופעל בתושייה כדי להצליח בה. סא"ל מ'... נהרג במהלך האירוע. סא"ל מ'... זכרונו לברכה הראה במעשיו דבקות במשימה, אחריות, דוגמה אישית ורעות.
ב-14 במאי 2022 התירה הצנזורה הצבאית את פרסום שמו ותמונתו, אך אסרה למסור פרטים על מטרת המבצע שבו הוא נהרג ועל מבצעים אחרים בהם לקח חלק.[5]
מאות אנשים השתתפו בהלווייתו, בהם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שרים, חברי כנסת וקצינים בכירים. הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בחורפיש.
סגן-אלוף מחמוד ח'יר א-דין הותיר אחריו אישה ושני בנים. היה בן 40 במותו.
-
-
פרחים מעל קברו של מחמוד ח'יר א-דין בתום מסע ההלוויה -
מצבתו של מחמוד ח'יר א-דין
לאחר הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות התקרית נורו 17 רקטות לעבר יישובי עוטף עזה. כיפת ברזל יירטה 3 מהם, והירי הוביל לביטול הלימודים בעוטף עזה ולהשבתת הרכבת בקו אשקלון – באר שבע.[6]
ב-12 בנובמבר בשעות אחר הצהריים שוגר טיל נגד טנקים מסוג קורנט לעבר אוטובוס, ומהפיצוץ חייל צה"ל נפצע קשה וחייל נוסף נפצע קל.[7] מיד לאחר ירי טיל הנ"ט, החלו מחבלים פלסטיניים בירי כבד של רקטות על עוטף עזה, אופקים, נתיבות, אשקלון, מועצה אזורית הר חברון, קריית גת ואף ערד ואזור ים המלח.[8] המטח הראשוני (ב-30 הדקות הראשונות שלאחר הפגיעה באוטובוס) כלל למעלה מ-260 רקטות והופעלו 257 אזעקות ברחבי העוטף, במשך היום ועד חצות ביצעו המחבלים כ-460 שיגורים של רקטות ופצמ"רים, עשרות מהם יורטו על ידי כיפת ברזל. מירי הרקטות נפצעו למעלה מ-80 אזרחים ונגרם נזק למספר בתים ובתי עסק.[9] בתגובה לירי הכבד תקף חיל האוויר הישראלי למעלה מ-70 מטרות טרור, בהן נהרגו 3 פלסטינים, וכן הפציץ את תחנת הטלוויזיה של חמאס.[10] בעקבות המשך הירי הכבד בוטלו הלימודים ביישובים שבטווח 40 קילומטר מקו רצועת עזה.[11]
ב-13 בנובמבר המשיך הירי על ישראל.[12] פגיעה בבניין באשקלון גרמה להרוג, פלסטיני תושב חלחול שעבד ולן באשקלון, פצועה אנוש ופצועה קשה.[13] במהלך הלילה תקף חיל האוויר 80 מטרות טרור נוספות, בהן מנהרת טרור התקפית, ובניינים רבי-קומות בעזה – מטה המודיעין הצבאי של חמאס, מטה לביטחון פנים של חמאס ומבנה המשמש את הכוח הצבאי של חמאס ואת הכוח המודיעיני הצבאי של הזרוע הצבאית של חמאס.[14] תקיפות אלה נעשו בנוהל "הקש בגג" ולא גרמו לנפגעים. בבוקר השמיד חיל הים הישראלי מספר כלי שיט של הכוח הימי של חמאס, וכלי טיס תקף חוליית משגרי רקטות והרג מחבל אחד. במהלך היום המשיך הירי על אשקלון ויישובי עוטף עזה, למעלה מ-50 אזעקות צבע אדום נשמעו, ונזק נגרם למספר מבנים. בשעות אחר הצהריים צה"ל תקף ופגע בחוליית מחבלים ששיגרה רקטות אל עבר ישראל.[15]
השפעות המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-14 בנובמבר הודיע שר הביטחון אביגדור ליברמן על התפטרותו בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני לקבל את הפסקת האש.[16] התפטרות זו לוותה ביציאת מפלגת ישראל ביתנו מהקואליציה, שהצטמצמה ל-61 חברי כנסת.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טען כי "אויבינו התחננו להפסקת אש",[17] ואילו חמאס טען כי תוצאות העימות הביאו לניצחון על ישראל.[18] בנוסף איפשרה ישראל את העברת מענק הכסף הקטרי לרצועת עזה.
עקב התפטרותו של ליברמן מהממשלה, הממשלה התפזרה והחלה מערכת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.
יש הקושרים בין כשלון המבצע ובין אי מתן התרעה מודיעינית לפני מתקפת הפתע על ישראל, שהובילה למלחמת חרבות ברזל.[19][20]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אילנה דיין, חשופים בחאן יונס, עובדה, 5 בדצמבר 2019.
- ^ קובי פינקלר, סא"ל מ' נהרג מירי של כוחותינו, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2019
- ^ רונן ברגמן, איתי אילנאי, "7 ימים", תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, צל"ש הרמטכ"ל יוענק לסגן אלוף מ' שנהרג, באתר מעריב אונליין, 10 בספטמבר 2019
- ^ יוסי יהושוע, הותר לפרסום: סא"ל מחמוד חיר א-דין הוא הקצין שנהרג בפעולה החשאית בעזה ב-2018, באתר ynet, 15.05.22
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, קצין צה"ל נהרג במבצע מיוחד ברצועת עזה, באתר ynet, 12 בנובמבר 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, יניר יגנה, טל שלו, יקי אדמקר, אבי אשכנזי, דנה ירקצי ומאיה הורודניצ'אנו, יותר מ-200 שיגורים מעזה, חייל נפצע קשה מפגיעה באוטובוס; צה"ל תוקף ברצועה, באתר וואלה, 12 בנובמבר 2018.
- ^ מתן צורי, יואב זיתון, אילנה קוריאל, אליאור לוי, רותם אליזרע ואיתמר אייכנר, 200 רקטות נורו לעבר ישראל, 60 מתוכן יורטו; צה"ל תוקף ברצועה, באתר ynet, 12 בנובמבר 2018
- ^ מתן צורי, יואב זיתון ואדיר ינקו, רקטה מעזה פגעה ישירות בבניין באשקלון, באתר ynet, 12 בנובמבר 2018.
- ^ ניקי גוטמן, הדרום בוער: 200 רקטות שוגרו; חייל צה"ל נפצע קשה; צה"ל תקף כ-70 יעדי טרור ברצועה, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2018
- ^ בעקבות המצב בדרום: הלימודים ביישובי הדרום בוטלו, נדחו חלק מהבחירות המקומיות, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2018.
- ^ הרוג, 85 נפגעים, מאות רקטות ותקיפות; הג'יהאד האיסלאמי: גם מעבר לאשדוד ישהו במקלטים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018.
- ^ הרוג ופצועה אנוש מפגיעת רקטה באשקלון, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018
- ^ קובי פינקלר, צה"ל תקף את משרד המודיעין של חמאס, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 2018.
- ^ אליאור לוי, מתן צורי וסוכנויות הידיעות, פגיעה ישירה בבית בחוף אשקלון, צה"ל תקף חוליית מחבלים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018.
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, ליברמן התפטר וקרא לבחירות: "ההסדרה עם חמאס – כניעה לטרור", באתר וואלה, 14 בנובמבר 2018.
- ^ אסף יחזקאלי שושי חתוקה, נתניהו: "אויבינו התחננו להפסקת אש", באתר מאקו, 14 בנובמבר 2018
- ^ אלמוג בוקר, לאחר הפסקת האש: חזרה לשגרה מלאה בעוטף עזה; הלימודים יתחדשו, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 13 בנובמבר 2018
חמאס: פרישת ליברמן – ניצחון לעזה, החדשות, 14 בנובמבר 2018 - ^ עמי רוחקס דומבה, האם יש קו מקשר בין האירוע ב-2018 בעזה לבין ההפתעה באוקטובר 2023?, באתר "IsraelDefense", 28 באוקטובר 2023
- ^ רונן ברגמן ואיתי אילנאי, תחקיר: שרשרת התקלות הבלתי נתפסת שהובילה להפתעת 7 באוקטובר, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023